רש"י על כתובות מ״א

1 מתני' פתיתי - בגמ' מפרש אמאי לא תנא אנסתי:

2 ואינו משלם קנס - בבבא קמא נפקא לן מודה בקנס פטור מאשר ירשיעון אלהים פרט למרשיע את עצמו:

3 המית שורי את פלוני - והריני חייב בכופר:

4 הרי זה משלם ע"פ עצמו - קסבר כופרא ממונא:

5 עבדו של פלוני - והריני חייב שלשים סלע:

6 אינו משלם - דקנס נינהו שאפי' אין יפה דינר נותן שלשים:

7 גמ' דלא פגים לה - אין לעז של אנוסה גדול כלעז של מפותה וכיון דלאו פגם דילה הוא מהימנינן ליה למשקל מיניה בושת ופגם על פיו:

8 אימא לא - נהימניה להחזיק את הלעז:

9 לא כל הימנו - שיוציא עליה לעז מזנה בעיר:

10 ניחא לה לדידה - לשאת את הלעז כדי להשתכר הממון:

11 לא ניחא להו לבני משפחה - וב"ד אין עליהם לעשות דבר להחזיק בושתם:

12 ממונא - ומשלם ע"פ עצמו:

13 לאו בחזקת שימור קיימי - אם לא ישמרום בעלים שלא יזיקו אינם בחזקת משתמרים מאליהם שלא יזיקו אלא מזיקין אפי' ניזקא דלאו אורחיה הלכך על מרייהו רמיא לנטורינהו וזה שלא שמרו בדין הוא דלישלם כולה אלא דרחמנא חס עליה ומיהו מה שמשלם בדין משלם:

14 כי היכי דנינטריה - שיוסיף שמירה על שמירתו:

15 תנן - בבבא קמא:

16 הניזק והמזיק בתשלומין - שניהם מפסידין בדבר ס"ד דהכי קאמר תרוייהו מטי להו בהאי פסידא דניזק מפסיד פלגא ומזיק פלגא:

17 היינו דשייך ניזק בתשלומין - דמפסיד פלגא בממוניה:

18 דלאו דידיה שקיל - דמה שנוטל בחנם נוטל:

19 בתשלומין איתיה - בתמיה:

20 לא נצרכא אלא לפחת נבילה - הא דקתני ניזק בתשלומין לאו בפלגא דקא שביק קאמר אלא בההוא פלגא ניזקא נמי דקני ליה רחמנא מפסיד כל פחת שפחתה נבילה מדמיה משעת מיתה עד שעת העמדה בדין ששמין את הנבלה כמה היה יפה השור בחייו וכמה היתה נבילה יפה בשעת מיתה ומשלם החצי אבל מה שהוזלו דמי נבילה משעת מיתה עד שעת מכירה אין המזיק משלם כלום באותו פחת ובבבא קמא דף י: יליף לה מקראי ואשמעינן האי תנא דפחת נבילה דניזק הוי:

21 תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלין בנבילה - תנא דברייתא דריש לישנא דמתניתין דתנן בבבא קמא משלם תשלומי נזק במיטב הארץ ותנא עלה בברייתא דהאי דנקט תנא דמתני' תשלומי נזק ולא תנא משלם את הנזק לאשמועינן אתא שהניזק נוטל את נבילתו ומטפל בה ומוכרה והמזיק משלים עליה מה שחייבתו תורה אם תם חצי ואם מועד הכל ותרתי למה ליה לרבי למיסתם במתני' דבעלים מטפלין בנבילה:

22 דקא משלם כוליה - ודיו בהפסד זה:

23 מגופו - אינו גובה אלא מגוף השור ואם אין בו כדי חצי נזקו יפסיד המותר:

24 מן העלייה - מן המיטב שבנכסי מזיק דגבי תם כתיב שמות כ״א:ל״ו וחצו את כספו מגופו ובמועד כתיב שם שלם ישלם שור ואם איתא דפלגא ניזקא קנסא ניתני נמי שהתם אינו משלם על פי עצמו ומועד משלם על פי עצמו דמועד ודאי בדין משלם שהרי התרו והעידו בו לשמור שורו:

25 שייר חצי כופר - לא שנה כל החילוקים שביניהם שהרי אף יש חילוק זה ביניהם שהמועד שהמית את האדם משלם כופר שלם ותם שהמית אפילו חצי כופר כדינו בניזקין לא משלם דכתיב שמות כב בעל השור נקי ודרשינן ב"ק דף מא: נקי מחצי כופר:

26 הא מני ר' יוסי הגלילי היא דאמר תם משלם חצי כופר - דדריש להאי נקי לדרשה אחריתי לדמי ולדות אם נגח אשה ויצאו ילדיה הלכך לא הוה ליה לפלוגי בינייהו בכופר וכי תימא הוה ליה לפלוגי דהאי פלגא והאי כוליה ההיא בכלל רישא היא דקתני תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם ותנא בניזקין והוא הדין לכופר:

27 מאי לאו בתם - ואי משום דקתני בה המית שורי את פלוני דחיובו כופר ותם לאו בר כופר הוא הא מני רבי יוסי הגלילי היא:

28 אדתני עבדו של פלוני כו' - דלא אשכח פטור על פי עצמו אלא בעבד:

29 ניפלוג בדידה - בבן חורין ובבהמה נמי הוה מצי לשנויי חילוק ולמיתני דאיכא דלא משלם על פי עצמו:

30 בד"א - דמשלם ע"פ עצמו במועד כו':

31 כולה במועד קמיירי - במועד אתא לאשמועי' דאף הוא יש בו חילוק דאיכא ביה מידי דלא משלם על פי עצמו ומאי ניהו נגיחת עבד ואי הוה תני כדקאמרת הוה שביק נמי לאורחיה דרישא איירי במועד וסיפא ניתני תם ומה לי שבקה תנא לאורחיה גבי ניזק לדלג מבן חורין לעבד מה לי שבקה במזיק ולדלג ממועד לתם:

32 יתר על מה שהזיק - כגון נגיחת עבד וכן אונס ומפתה ומוציא שם רע ותשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה:

33 הא פחות ממה שהזיק - כגון חצי נזק דתם:

34 הכי גרסינן ליתני כל שאינו משלם כמה שהזיק אינו משלם ע"פ עצמו:

35 והלכתא פלגא ניזקא קנסא - דהואיל וכל חצי נזק אינו אלא בניזקא דלאו אורחיה לאו על מריה הוה רמיא למינטריה בהכי אלא קנסא הוא כי היכי דלוסיף ביה נטירותא:

36 טעמא מאי איתותב - כלומר תיובתא מאי היא:

37 משום דלא קתני כל שאינו משלם כמה שהזיק אינו משלם על פי עצמו - דלישתמע מינה נמי חצי נזק הא לאו תיובתא היא:

38 כיון דאיכא חצי נזק - דמשתלם בנזקי בהמה במהלכת והתיזה צרורות מתחת רגליה והזיקה דתנן בבבא קמא דף יז. דמשלמת חצי נזק ובההוא חצי נזק קיימא לן בב"ק דהלכתא גמירי לה מסיני שהוא תולדה של רגל ופטורה ברה"ר כי רגל וניזקי רגל לאו קנסא נינהו אלא ממונא שהרי מועדת מתחילתה וגבי צרורות הוא דאקיל רחמנא וכיון דממונא הוא משלם ע"פ עצמו משום הכי לא פסיקא ליה למיתני כל שאינו משלם כמה שהזיק דהא איכא האי:

39 דאכיל אימרי - שחנק טלאים חיים ואכלם:

40 משונה הוא - אין דרכו בכך וכל נזק משונה בבהמה הוי תולדה דקרן תמה שאף היא משונה שאין דרכה בכך וחצי נזק הוא דמשלם וכיון דקנסא הוא לא מגבינן ליה בדייני בבל שאין שם סמיכה בזקנים ולא מקרו מומחים וגבי קנס כתיב שמות כב ירשיעון אלהים:

41 אורחיה הוא - והוו להו נזקי דשן ושן משלמת נזק שלם וממונא הוא וגובין אותו בבבל:

42 ואי תפס - ניזק ממונא דמזיק גבי קנסא דחצי נזקו דאין צריך לצעוק לפנינו:

43 לא מפקינן מיניה - וגבי פלגא נזקיה:

44 ואי - לא תפיס ואמר קמן קבעו לי זמנא בארעא דישראל השיאוהו לילך עמי לדון לפני דייני ארץ ישראל קבעינן ליה:

45 בין כך ובין כך - בין שרוצה ניזק לילך לארץ ישראל בין שאינו רוצה:

46 משמתינן ליה - למזיק מיהא להרוג אותו כלב ולסלק היזיקיה:

47 הדרן עלך אלו נערות

48 מתני' נערה שנתפתתה. והצער בתפוסה - והצער נמי לאביה באנוסה. בתפוסה לישנא דקרא ותפשה ושכב עמה דברים כב:

49 לא הספיקה לעמוד בדין וכו' - כיון דלא עמדה בדין לאו ממון הוא להורישו לבניו ואמרינן לקמן כתובות דף מג. אין אדם מוריש לבנו זכות שזכתה לו תורה בבתו ויליף לה מקרא:

50 מת האב - משעמדה בדין בנערותיה בין בגרה קודם מיתה בין לא בגרה:

51 הרי הן של אחין - דכיון דעמדה בדין זכה בהן אב:

52 ר"ש אומר - אע"פ שעמדה בדין לא הוי ממון דאב להורישו לבניו עד דמטי לידיה ובגמרא מב: יליף טעמא: